על הסכין - מסע בסדנת נפח ביפן

בעיירה קטנה צפונית לאוסקה, מאחורי דלת עץ נטולת שלט, יושב נפח בדור שלישי. הסדנה שלו רחבה כמו חדר שינה. שלושה כיריים, פטיש אוויר אחד, ושני שוליות שלא מדברים. הגעתי אליו דרך הקשרים שבניתי ביפן, וביקרתי בסדנה שלו השנה בפעם הראשונה.

מה שאני מחפש שם הוא לא רק סכין. זו התעקשות על דבר אחד, מטופחת לאורך עשרות שנים, שאי אפשר לתפוס במונחים מסחריים. הוא מכין שמונה סכינים בחודש. שמונה. רשימת ההמתנה שלו ארוכה משלוש שנים.

לעבוד על דבר אחד עד שהוא הופך להיות אתה - זה לא מקצוע, זה צורת חיים.

הפלדה

הוא משתמש בפלדת שירוגאמי - "פלדה לבנה" - שהיא מהקשות והעדינות שיש. לא נותנת מחילה. דורשת ליטוש שבועי. מי שלא בנוי לזה צריך פלדה אחרת. הסכינים שלו לא יפים בצורה ברורה. הם דווקא צנועים, כמעט כפריים. אבל בשימוש - הם משהו אחר לגמרי.